עם פרוץ מלחמת העצמאות הותקפו שכונותיה הדרומיות של תל אביב, רמת גן, בת ים, מקווה ישראל, ושכונות מולדת וגרין שבפאתי חולון בירי צלפים, מקלעים ומרגמות מעמדות של ערבים ביפו ובנותיה. ירי זה קטל עשרות ופצע מאות יהודים. ב-8 בדצמבר התקיפו 400 לוחמים ערביים, שיצאו מסלמה, בפיקודו של חסן סלאמה את שכונת התקווה. עד ינואר 1948, היוו הכפרים הערביים אשר ממזרח ליפו, אל ח'ירייה, סקיה, יהודייה, יאזור וסלמה איום על התחבורה היהודית מתל אביב לחולון ומשם לירושלים ולמושבות הדרום בואכה נגב. התחבורה שבה ונתקפה מאבו כביר וא-ריש.[1] עקב כך הוסטה בינואר 48 התחבורה לנתיב חדש - דרך הביטחון, בשולי השכונות הדרומיות של תל אביב (כיום דרך בן-צבי). דרך זו שימשה את תחבורת היישוב היהודי עד כיבוש האזור במבצע חמץ.